שיעור 17: משפטי שאלה

משפטי שאלה

יש שתי צורות של משפטי שאלה:

• שאלות סגורות: שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא, או בחירה מתוך רשימה קצרה של אפשרויות.

• שאלות פתוחות: שאלות שנועדו להשלים “חורים” במשפט, כמו: מי עשה את הפעולה? למי? איפה? למה? איך? וכו’.

שאלות סגורות

ניסוח משפט השאלה

בשיעור 14 למדנו איך להפוך את המשמעות של המשפט על ידי הוספת המילה 󱤂 ala למילה הראשונה של הפועל. כשמנסחים שאלה סגורה, עושים משהו דומה: מכפילים את המילה הראשונה של הפועל ומוסיפים בין צמד המילים הכפולות את המילה 󱤂 ala:

הצורה הזו מזכירה צורה שמקובלת גם בעברית (“תרצה או לא תרצה לבוא איתנו?”). צורת ניסוח דומה קיימת גם במנדרין.

ניסוח התשובה

בעברית נוהגים להשיב לשאלות סגורות במילים “כן” או “לא”. בטוקי פונה מנסחים את התשובה באופן דומה לשפות כמו פינית, מנדרין ולאטינית: כדי לענות בחיוב חוזרים על הפועל של המשפט, וכדי לענות בשלילה משתמשים במילה 󱤂 ala.

בנוסף לצורה של פועל-ala-פועל, קיימת גם צורה נוספת, שעושה שימוש במילים 󱤇 anu ו־󱥙seme:

אפשר להוסיף את צמד המילים 󱤇󱥙 anu seme בסיום של כל משפט, כדי להפוך אותו למשפט שאלה. הצורה הזו מזכירה צורה שנהוגה בסלנג עברי: “אתה מגיע, או מה?”.

ניסוח התשובה נותר ללא שינוי: 󱤻 musi או 󱤻󱤂 musi ala.

הבחירה בין שתי צורות הניסוח היא בעיקר עניין של טעם אישי, אבל יש בכל זאת הבדל ניואנס קטן בין שתי הצורות. בצורה הראשונה משתמשים יותר כאשר התשובה לא ידועה מראש, ולכן השאלה מנוסחת כשתי אפשרויות: “אתה מגיע או לא מגיע”. בצורה השניה נהוג להשתמש יותר כשמצפים לקבל תשובה חיובית, מאשר תשובה שלילית.

שאלות פתוחות

עד עכשיו השתמשנו במילה 󱥙 seme במשמעות של “מה” (“אתה מגיע או מה?”). בשאלות פתוחות משתמשים בה בכל מקרה שחסר מידע כלשהו במשפט ואתם מעוניינים ממי שעונה על השאלה להשלים אותו. המילה 󱥙 seme מתפקדת, בשאלות פתוחות, כמו “קו שחור” שמציירים על טופס, כשרוצים שמי שממלא את הטופס יבין שהוא צריך להשלים את החסר. המשמעות שלה בשאלות פתוחות היא “איזה”: באיזה זמן (מתי), באיזה מקום (איפה), מאיזו סיבה (למה), וכן הלאה.

שימו לב שמשפט התשובה זהה לחלוטין למשפט השאלה, למעט המילה 󱥙 seme שמוחלפת על ידי המידע שהיה חסר.

לקריאה נוספת

• שאלה: איך אומרים “לעשות?”