שאלה: האם יש הבדלי הגייה בין הדוברים של השפה?

תקציר מנהלים יש הבדלי הגייה בין הדוברים של השפה, אבל ההבדלים קלים יחסית. אם אתם רק מתחילים ללמוד את השפה, מומלץ לאמץ את דרך ההגייה שניתן לשמוע בשיעורים של הקורס!

אם אתה מתעניין בהגייה של שפות שונות, הדף הזה, שעוסק באלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA), הוא בשבילך!

יש הבדלים מזעריים בהגייה של טוקי פונה בין הדוברים השונים. ברשימה שלהלן נפרט כמה מהם. ניתן לחלק את הרשימה לשני סוגים: השפעות משפת האם של הדובר והעדפות אישיות.

השפעות משפת האם

רוב הדוברים של טוקי פונה יודעים לדבר אנגלית, ודוברים רבים של השפה שולטים גם בספרדית, צרפתית, יפנית, גרמנית, רוסית, ועוד. צורת ההגייה של כל אחת מהשפות האלה שונה מצורת ההגייה של טוקי פונה, וידיעת השפות האלה משפיעה, במידה זו או אחרת, על ההגייה של טוקי פונה.

אצל דוברי אנגלית, למשל, ההגייה של האותיות /p t k/ מלווה בשאיפה של אוויר, מה שגורם להן להשמע כמו [pʰ tʰ kʰ]. בטוקי פונה, לעומת זאת, יש להגות את האותיות האלה בצורה “נקיה”, מבלי לשאוף אויר.

בצרפתית, יש הרבה מקרים שמבטאים את האות ⟨s⟩ כמו [z], ולכן תוכלו לשמוע דוברי צרפתית שהוגים את המילה “musi” כמו [muzi].

בגרמנית, רוסית, הונגרית, וכמה שפות נוספות, אין את הצליל /w/. במקומו משתמשים בצליל /v/, שדומה לו, ולכן תוכלו לשמוע חלק מדוברי השפות האלה הוגים את המילה “tawa” כמו [tava].

ביפנית אין את הצליל /l/. במקומו משתמשים בצליל /r/, שדומה לו, ולכן בהרבה שירים שנוצרו עם קול מסונתז תשמעו את המילה [ɾiɾi] במקום “lili”, וזאת מסיבה שחלק מהטכנולוגיות האלו נוצרו מלכתחילה עבור אנשים מיפן.

ברוסית, יש שני צלילים שונים לאות ‘ל’: האחד נכתב בצורה ⟨л⟩ /ɫ/ והשני ⟨ль⟩ /lʲ/. מכנים את שתי הצורות של האות ‘ל’ בכינויים “קשה” ו־“רכה”. הצליל של האות /l/ בטוקי פונה הוא צליל ניטרלי שנמצא “באמצע” בין שניהם, אבל אפשר לשמוע לא מעט דוברי רוסית שהוגים את המילה “len” באחת הצורות שהם מכירים משפת האם שלהם.

באנגלית, התנועות /ɛ/ (כמו במילה “dress”) ו־/ɔ/ (כמו במילה “cloth”) לא יכולות להופיע בסוף מילה. לעומת זאת התנועות /ɛj/ (כמו במילה “stay”) ו־/əw/ (כמו במילה “know”) יכולות להופיע בסוף מילה. מסיבה זו הרבה דוברי אנגלית יהגו את המילה “ike” כמו [ikej] ואת המילה “waso” כמו [wasow].

העדפות אישיות

חוץ מהשפעה של שפת האם על ההגייה, יש גם הבדלים שנובעים מהעדפות אישיות.

חלק הוגים את האות /t/ כמו [t], אחרים כמו [t̪]. שתי צורות ההגייה הן בסדר, ואם אתה לא יודע מה ההבדל, זה סימן טוב שזה לא באמת משנה.

הרבה אנשים משנים את ההגייה של האות /n/, בהתאם לעיצור שבא אחריה. באנגלית המקרה הנפוץ הוא של ⟨nk⟩ שהוגים כמו [ŋk], אבל בטוקי פונה תוכל לשמוע לא פעם אנשים שהוגים /np/ כמו [mp]. זה קורה בעיקר כשהרצף של n+עיצור מופיע באמצע מילים כמו anpa ,Sonko או linja. מיעוט של הדוברים (שכולל גם אותי, kala Asi), עושים את זה גם כש-n מופיע בסוף מילה, והמילה אחריה פותחת בעיצור. לדוגמא: ken pona או ken kama שנשמעות אצלנו יותר כמו kem pona ו kem kama.

מקרה מעניין נוסף הן מילים שמתחילות בתנועה. היות ותנועה יכולה להופיע גם בתחילת מילה וגם בסוף מילה, ישנם מקרים שיופיע במשפט רצף של תנועות. לדוגמא: mi sona e ona. רוב הדוברים יעברו בקלילות מתנועה לתנועה, אחרים יהיו זקוקים להפסקה קטנה בין תנועה לתנועה. לפעמים, במיוחד אצל זמרים/ות, תוכל לשמוע מילים שמתחילות באות h במקום בתנועה המקורית.