שיעור 6: כינויי גוף
כינויי גוף
אם התעייפתם ממשפטים ארוכים, בשיעור הזה נלמד איך לקצר אותם על ידי שימוש בכינויי גוף:
זה, הזה
ni li soweli.
זה בעל חיים.
ni li kasi.
זה צמח.
ni li soweli suwi.
זו חיה חמודה.
ni li suli.
זה חשוב.
ni li pona wawa.
זה נפלא.
שימו לב שבמשפטים האלה אין מושא ישיר, ולכן לא מופיעה בהם המילית e. כמו כן, אין במשפטים האלה פועל! גם בעברית אין צורך בפועל כשמדובר בהווה (“זה חשוב”, “זו הזמרת”), אבל בעבר ובעתיד חייבים להוסיף פועל עזר (“היא תהיה בסדר”, “הם היו ברומא”). בטוקי פונה אין שום הכרח להוסיף פועל עזר למשפט: אחרי המילה li יכול להופיע תואר בלבד.
כינויי גוף נוספים:
אני, אנחנו, שלי, שלנו
את, אתה, אתם, אתן, שלך, שלכם, שלכן
הוא, היא, הם, הן, שלה, שלו, שלהם, שלהן
שימו לב איך כינויי הגוף mi , sina , ona ו ni משתלבים במשפטים שלמים:
kasi ni li suli.
הצמח הזה גדול.
sona sina li wawa.
הידע שלך עצום.
pipi ni li pipi mi.
החרק הזה הוא החרק שלי.
waso sina li lukin e mi.
הציפור שלך רואה אותי.
waso li moku e pipi ni.
הציפור אוכלת את החרק הזה.
soweli mi li moku e kasi ona.
החיה שלי אוכלת את הצמח שלו.
הצורה הכללית של המשפטים האלה מזכירה את המשפטים שהכרנו בשיעורים הקודמים. הסיבה לכך היא שברוב המקרים, כינוי גוף בסך הכל מחליף שם עצם או תואר.
יש בכל זאת הבדל אחד שחשוב לציין, והוא קורה כשכינויי הגוף mi או sina הם הנושא של המשפט:
mi wawa.
אני חזק/ה.
sina lukin e moku.
את/ה רואה אוכל.
mi sona e kasi suli.
אני מכיר/ה את הצמח הגדול.
sina sona e suli kasi.
את/ה יודע/ת את הגודל של הצמח.
הכלל הוא שכאשר כינויי הגוף mi או sina הם הנושא של המשפט, אין צורך להוסיף אחריהם את המילית li, זו שאמורה להפריד בין הנושא לנשוא. הסיבה לכך היא שמשפטים שמתחילים ב mi או sina הם מאוד נפוצים!